יום שבת בבוקר, אני קמה מוקדם, ממש מוקדם, ויוצאת לכיון העיר התחתית בחיפה.
רבות כבר כתבתי על שוק הפשפשים בחיפה, וכל כמה שבועות אני הולכת להסתובב ולחפש מציאות שוות מהשוק.
שבוע שעבר במהלך חיפושי בין ים של כוסות קריסטל במטרה למצוא את כלי הזכוכית המיוחדים ביותר מצאתי שקית קטנה ודקה, שקופה ומלאה בכל טוב.
קרוב לכ-20 דפי לטרסט ישנים, בפונטיים עבריים עוד משנות ה-70, דפים חצי משומשים וגם דפים מלאים לגמרי.
הייתי על גג העולם! כמובן שכששאלתי את המוכר למחיר החבילה, הוא בכלל לא ידע את הערך שלהם ותימחר לי את הכל ב-5 ש"ח.
קפצתי משמחה, בלב, שלא יעלה את המחר בטעות.
חזרתי הביתה והתחלתי לבחון את הפונטים ואת כל אוסף האותיות השחורות שנפלו לידי ואז התחלתי להבחין במשהו מאוד מעניין.
האופן שבו אדם "מגרד" את האות, יכול להגיד הרבה מאוד על האופי שלו או אפילו על מצב הרוח שלו באותו הרגע.
יש כאלה שמגרדים את האות לפי הצורה המדוייקת של האות, כך תוכלו לראות איזו אות הייתה פה פעם, או הגירוד היותר "מבולגן" ויותר אינטואטיבי שמגרדים מעלה ומטה עד שכל האות יורדת לדף.
אותי זה ריתק.
ואז עלו המחשבות והתהיות, איפה הדפים הללו היו קודם, אולי דפי הלטרסט הללו היו במשרד מפואר ושימש לכותרות למסמכים חשובים או שאולי הם היו בכלל של איזה מעצב בשנות ה-70. מי יודע.
כשהתחלתי לצלם את דפי הלטרסט, גיליתי שמעצם הגירוד של האותיות, ובכך שחסרות אותיות בתוך השורות, הדבר מייצר טיפוגרפיה מעניינת ומיוחדת שיוצרת עניין ויזואלי ולפעמים אף בצבעים שונים, אם השתמשו בעטים כחולים או אדומים או אפילו בעיפרון.
מציגה לכם מסע קצר בזמן לתוך דפי הלטרסט העבריים הישנים שרכשתי.
רבות כבר כתבתי על שוק הפשפשים בחיפה, וכל כמה שבועות אני הולכת להסתובב ולחפש מציאות שוות מהשוק.
שבוע שעבר במהלך חיפושי בין ים של כוסות קריסטל במטרה למצוא את כלי הזכוכית המיוחדים ביותר מצאתי שקית קטנה ודקה, שקופה ומלאה בכל טוב.
קרוב לכ-20 דפי לטרסט ישנים, בפונטיים עבריים עוד משנות ה-70, דפים חצי משומשים וגם דפים מלאים לגמרי.
הייתי על גג העולם! כמובן שכששאלתי את המוכר למחיר החבילה, הוא בכלל לא ידע את הערך שלהם ותימחר לי את הכל ב-5 ש"ח.
קפצתי משמחה, בלב, שלא יעלה את המחר בטעות.
חזרתי הביתה והתחלתי לבחון את הפונטים ואת כל אוסף האותיות השחורות שנפלו לידי ואז התחלתי להבחין במשהו מאוד מעניין.
האופן שבו אדם "מגרד" את האות, יכול להגיד הרבה מאוד על האופי שלו או אפילו על מצב הרוח שלו באותו הרגע.
יש כאלה שמגרדים את האות לפי הצורה המדוייקת של האות, כך תוכלו לראות איזו אות הייתה פה פעם, או הגירוד היותר "מבולגן" ויותר אינטואטיבי שמגרדים מעלה ומטה עד שכל האות יורדת לדף.
אותי זה ריתק.
ואז עלו המחשבות והתהיות, איפה הדפים הללו היו קודם, אולי דפי הלטרסט הללו היו במשרד מפואר ושימש לכותרות למסמכים חשובים או שאולי הם היו בכלל של איזה מעצב בשנות ה-70. מי יודע.
כשהתחלתי לצלם את דפי הלטרסט, גיליתי שמעצם הגירוד של האותיות, ובכך שחסרות אותיות בתוך השורות, הדבר מייצר טיפוגרפיה מעניינת ומיוחדת שיוצרת עניין ויזואלי ולפעמים אף בצבעים שונים, אם השתמשו בעטים כחולים או אדומים או אפילו בעיפרון.
מציגה לכם מסע קצר בזמן לתוך דפי הלטרסט העבריים הישנים שרכשתי.
2 תגובות:
איזה אוצר :-)
תהני!
איזה מגניב! וואו :)
הוסף רשומת תגובה